אחד האתגרים הגדולים ביותר בהורות הוא קביעת גבולות שהילדים יכבדו, בלי להפוך את הבית לשדה קרב, ואם תחשבו על זה תשימו לב שסדר היום עמוס בהצבת גבולות.
האתגר היותר גדול הוא עקביות. להורים קשה מאוד להיות עקביים עם ילדיהם והרבה פעמים נשברים רק כדי לקבל רגע שקט.
המשימה היא לא פשוטה אבל מאוד חשובה ומשתלמת.
אז איך עושים את זה?
חשוב מאוד שההורים וגם הילדים יבינו שהגבולות הם לא עונש – הם מסגרת שנותנת לילדים ביטחון.
כשילדים יודעים מה מצופה מהם, העולם נעשה צפוי יותר ובטוח יותר. אבל הדרך שבה אנחנו מציבים את הגבולות האלה עושה את כל ההבדל.
שיתוף פעולה: ככל שהילדים גדלים, שתפו אותם בקביעת הכללים. כשלילדים יש תחושת בעלות על הכללים, הם מרגישים אחריות לכבד אותם.
ואם הם קטנים עזרו להם, למשל: ״בוא נאסוף ביחד את הצעצועים״.
עקביות: עקביות תורמת גם לתחושת הביטחון הרגשי. ילדים זקוקים לידיעה שיש מבוגר אחראי ששומר עליהם ומנחה אותם בדרך הנכונה. כאשר ההורים עקביים בדרישותיהם, הם משדרים לילדים שהם יציבים ואמינים, דבר שמחזק את הקשר והאמון ביניהם.
חיזוקים חיוביים: תחמיאו לילדים כשהם מתנהגים טוב! "שמתי לב שסידרת את החדר בלי שביקשתי, זה מראה על אחריות רבה".
לשמור על קור רוח: כשאנחנו מציבים גבולות בכעס, הילדים מגיבים לרגשות שלנו במקום למסר. נשמו עמוק וזכרו שאתם המודל לחיקוי.
ולבסוף, דעו שההתנגדות לגבולות היא חלק טבעי מהתפתחות. הילדים בודקים את הגבולות כדי להבין את העולם. התפקיד שלנו הוא להיות עקביים, ברורים ואוהבים גם כשזה מאתגר
